פסק-דין בתיק ע"פ 2610-12-10

השופט ש' ברלינר, סגן הנשיאה (אב"ד) :

1.         לחובתו של המערער רשומות 59 הרשעות קודמות בעבירות מכל הסוגים, שבגינן גם ריצה מאסרים. ביום 27.5.02 (ת"פ 160/02 של בית המשפט המחוזי בחיפה, הרשעה מספר 57), הוטלו עליו 4 שנות מאסר וכן שנתיים מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור כל עבירה מסוג פשע, הכל לאחר שהורשע בשתי עבירות של ייצוא, יבוא ומסחר בסמים.

2.         המאסר המותנה לא הרתיע אותו מלחזור לסורו, כאשר ביום 29.12.08, ברחוב קיבוץ גלויות בחיפה, החזיק בכיס מכנסיו סכין מתקבעת, ובכך ביצע עבירה של החזקת סכין שלא כדין - לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, דינה 5 שנות מאסר.

3.         לאחר שהודה במיוחס לו וניתנו בעניינו תסקירים של שירות המבחן, נדון המערער ל-8 חודשי מאסר בפועל ועונש המאסר המותנה בן השנתיים מת.פ. 160/02 הופעל באופן חופף, כך שבסך הכל על המערער לרצות שתי שנות מאסר בפועל.

            המערער מלין על הפעלת המאסר המותנה ומבקש כי נתערב בגזר הדין של הערכאה הראשונה, נימנע מהטלת עונש מאסר על העבירה בה הורשע ונאריך את תקופת התנאי כפי סמכותנו שבסעיף 56 לחוק העונשין.

4.         בא כוח המערער שם את הדגש על כך שההרשעה האחרונה כנגדו היא מיום 7.9.05 כאשר החזיק/השתמש בסמים שלא לצריכה עצמית ונדון בבית משפט השלום בכפר סבא (תיק מס' 3162/04) למאסר של 4 חודשים וכן למאסרים מותנים. מאז ועד לפרשה הנוכחית שהיא מיום 29.12.08 חלפה תקופה של  3 שנים ו-4 חודשים ללא מעורבות בפלילים.

            מסביר בא כוח המערער כי המערער נגמל מן הסמים בכוחות עצמו, חל בו שינוי יסודי, הוא חזר לחיק משפחתו ולפיכך מוצדק להקל עימו בענישה, עד כדי העמדתו בצו מבחן ללא הטלת עונש מאסר, תוך הארכת התנאי. 

5.         בבית המשפט קמא, בפני כב' השופט ערן קוטון, הונחו תסקירים לגבי המערער ביחס אליהם קבע כב' השופט קוטון כי "לאור התייחסות הנאשם לביצוע העבירה, השלכת האחריות למצבו על גורמים חיצוניים כמו גם חוסר האמון שעורר ביחס לעיסוקו בעת האחרונה, לא צלחה דרך השתלבותו בהליך טיפולי." לכן, כך הסביר כב' השופט קוטון בגזר הדין, הוא לא מצא "נימוק של ממש להורות על הארכת המאסר המותנה נוכח חומרת העבירה והחשיבות שיש במיגורה המוחלט מחיינו. הארכת מאסר על תנאי בנסיבות העבירה", הוסיף והסביר כב' השופט קוטון, "הינה מהלך חריג ביותר וניתן לבכרו תוך סיוע בהליך טיפולי בדמות צו מבחן. הליך זה נותן לידי בית המשפט כלי פיקוח ובקרה וניתן לשוב ולהידרש לעניינו של נאשם אם הפר הוא את תנאי המבחן. לא כך בדוננו, שכן הנאשם לא נמצא מתאים לפיקוח שירות המבחן למרות שהאחרון בחן ושב ובחן את עניינו."

6.         ביום 24.2.11 הורינו כי יוכן תסקיר נוסף של שירות המבחן לגבי המערער. מונח בפנינו תסקיר של שירות המבחן מיום 22.6.11. בתסקיר מאזכרת קצינת המבחן את התסקיר האחרון שהוגש לבית משפט השלום, מיום 11.10.10, בו מתואר כי הדיווחים המיטיבים על תפקודו של המערער לא עלו בקנה אחד בבדיקה ממשית שנערכה ולכן נמנע אז שירות המבחן מלבוא בהמלצה טיפולית אודותיו.

בעקבות החלטתנו נפגשה קצינת המבחן עם מעסיקו של המערער אשר הסביר כי בעבר היו מקרים בהם נעדר המערער מן העבודה, אולם מאז הדיון האחרון בעניינו הוא התמיד להגיע לעבודה והפגין תפקוד תקין לשביעות רצונו של המעביד.

באשר למערער עצמו, פירטה קצינת המבחן את התלבטותה. מחד, היא התרשמה כי מדובר ב"אדם שלאורך חייו רכש והשריש דפוסי התנהגות עבריינים והתמכרותיים ללא יכולת עד כה לגייס כוחות פנימיים להשתלב בתהליך טיפולי לגמילה ולעריכת שינוי בדפוסי התנהגותו, על אף הזדמנויות שניתנו לו בעבר... ".

            אף שהמערער הביע בפניה "עייפות מעורבות בעולם העברייני והצהיר על שינוי שערך בדפוסי התנהגותו בשנים האחרונות, באופן עצמאי. אולם... הוא התקשה לערוך שינויי באורח חייו וכעבור כשנתיים וחצי חזר למעורבות בפלילים, בעבירה נשואת דיון זה."

            באשר לעבירה הנוכחית, מסבירה קצינת המבחן "אלי נמנע מלבחון את התנהגותו המתוארת בכתב האישום ונטה להשליך את האחריות על גורמים חיצוניים, הוא נטה להסברים לא מספקים על מנת להסביר את העבירה ומזער את חומרתה. לנוכח כל האמור, לא סברנו כי קשר טיפולי או פיקוחי עם שירותנו יתרום לצמצום התנהגותו העבריינית בעתיד, ועל כן נמנענו מהמלצה טיפולית בעניינו."

            לאחר ההפניה הנוכחית המשיך המערער והצהיר על רצונו לערוך שינוי בתחום התעסוקתי, אך לא עמד בתנאי חלופת המעצר "מה שהעלה את ספקותינו באשר ליכולתו לגייס כוחות לתהליך שיקומי זה."

            מנגד, כתבה קצינת המבחן כי מאז ביצוע העבירה הנוכחית לא נפתחו נגד המערער תיקים חדשים ו"ייתכן, כי גילו המתקדם והיותו נתון במסגרת פיקוח האיזוק האלקטרוני סייע בהחזקתו ובמניעת מעורבות פלילית נוספת."

            בסיכומו של דבר, כותבת קצינת המבחן: "אנו מעריכים כי אלי אינו מתאים בשלב זה של חייו לתהליך טיפולי ליצירת שינוי משמעותי בחייו, אולם ייתכן כי צו פיקוח, יהיה בו כדי להוות מסגרת שתחזיק אותו ותצמצם את הסיכון להמשך התנהגות עבריינית בעתיד. על כן אנו ממליצים על הארכת המאסר המותנה התלוי כנגדו והטלת צו מבחן למשך שנה, במסגרתו נעקוב אחר המשך העסקתו ונערוך לו בדיקות שתן אקראיות." 

7.         סעיף 56 לחוק העונשין מאפשר להאריך את תקופת התנאי לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים בתנאי ש: [א] לא מוטל עונש מאסר בשל העבירה הנוכחית. [ב] כי מוצדק לעשות כן "מטעמים שיירשמו". [ג] ובתנאי שבית המשפט ישתכנע כי לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר המותנה.

            המונח "מטעמים שיירשמו" נועד להדגיש כי אין להאריך את התנאי על דרך של שגרה וכי יש לעשות כן רק במקרים חריגים מכוחם של נתונים בעלי משקל שיצדיקו זאת.

            כך נפסק בע"פ 4517/04 מסרואה נ' מדינת ישראל, מיום 10.3.05, כי: